Vayedaber

Eirouvine

Daf 17a

הלכה: פיס'. וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא כול'. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מֵחֲצַר הַמִּשְׁכָּן לָֽמְדוּ. אוֹרֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרוֹחַב חֲמִשִּׁ֣ים בַּֽחֲמִשִּׁ֗ים. וְחַמְשִׁין זִימְנִין מִן מֵאָה הָא חֲמִשָּׁה אַלְפִין. שׁוּבְעִין מִן שׁוּבְעִין הָא חֲמִשָּׁה אַלְפִיץ פָּרָא מֵאָה. וְתַנִּינָן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים. וְתַנֵּי שְׁמוּאֵל. אַמָּה וּשְׁנֵי 17a שְׁלִישֵׁי אַמָּה שָׁנוּ. שׁוּבְעִין זִימְנִין מִן תְּרֵין תְּלַתוֹתִין וְשׁוּבְעִין זִימְנִין מִן תְּרֵין תְּלַתוֹתִין דְּעָֽבְדִין מֵאָה וְאַרְבָּעִים תְּלַתוֹתִין מֵאָה וְאַרְבָּעִים תְּלַתוֹתִין שֶׁהֵן תִּשְׁעִים וְשָׁלשׁ אַמָּה וּשְׁלִישׁ. צֵא מֵהֶן אַרְבָּעָה תִשּׁוּעִין לְאַרְבַּע רוּחוֹת. נִשְׁתַּייֵר שָׁם תִּשְׁעָה עָשָׂר תְּלַתוֹתִין חָסֵר תִּשּׁוּעַ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. יֵשׁ כָּאן דָּבָר קַל וְלֹא יָֽכְלוּ חֲכָמִים לַעֲמוֹד עָלָיו.

Traduction

La mesure adoptée par la Mishna, dit R. Samuel b. Nahman, au nom de R. Yonathan, a été déduite de celle qu’avait la cour du Tabernacle, comme il est dit (Ex 27, 18): la cour avait en longueur 100 coudées et en largeur 50. Or, si l’on divise le parallélogramme de 100 coudées par 50 bandes d’une coudée de large, on a près de 5000; car 70X70=4900, soit 5000 moins 100; aussi la Mishna adopte le carré de 70 plus une fraction, pour parfaire le décompte par défaut. Ce supplément, dit Samuel, sera de 2/3 de coudée (ou 4 p.). Le carré, ayant 70 coudées et 2/3 dans chaque sens donne deux bandes de 140/3 (ou ensemble 280/3), soit en coudées: 93 et 1/3; en retranchant 4/9 pour les 4 angles de jonction des bandes, il restera 19/3 sur la longueur d’une coudée (6 et 1/3), moins 1/9. C’est à ce sujet qu’un enseignement dit: il s’agit d’un détail infime en fait de résidu, pour lequel les sages n’ont pas cru devoir appliquer l’interdit.

Pnei Moshe non traduit

גמ' רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מחצר המשכן למדו. הא דאמרו להתיר בית סאתים על בית סאתים גבי שבת ילפינן מדכתיב בחצר המשכן אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים והאי בחמשים מיותר אלא ה''ק קרא טול חמשים וסבב חמשים לשער בהן הלכות שבת והולך וחושב הש''ס כמה הוא החשבון אם אתה חושב לשער כשיעור בית סאתים על בית סאתים וממנו תדע כמה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים פחות מעט מזה כדלקמן:

וחמשין זימנין מן מאה הא חמשה אלפין. חשבון של בית סאתים על בית סאתים כשתסבב בחמשים המאה ותאמר חמשה פעמים מאה הן עולין לחמשה אלפים:

שובעין מן שובעין הא חמשה אלפין פרא מאה. כלומר וכשתחשוב השבעים על שבעים בתחלה תמצא ד' אלפים תת''ק שהן מאה פחות מחמשה אלפים שכך הוא החשבון בהכאה כשתכפול ותאמר שבעים פעמים שבעים:

ותנינן שבעים ושיריים ותני שמואל אמה ושני שלישי אמה שנו. כלומר הא דתנינן שבעים אמה ושיריים מפרש שמואל דכל אמה ואמה יש בה אמה ושני שלישי אמה והיינו שיריים. וא''כ צרוך אתה לחשוב ג''כ השני שלישין מכל אמה כמה הן:

שובעין זימנין מן תרין תלתותין ושובעין זימנין וכו'. כלומר מתחלה צריך אתה לחשוב שני פעמים שבעים פעמים על שני שלישים לפי שיש כאן שבעים באורך ושבעים ברוחב ואח''כ נחלקן לד' רוחות וא''כ חשוב שבעים פעמים שני שלישים הן עושין מאה וארבעים שלישים ועוד שבעים פעמים שני שלישים והן מאה וארבעי' תצרפם והן מאתים ושמוני' שלישים שהן עושין תשעי' אמה ושלש אמה ושליש שהרי כשתחלק התשעים אמה לשלישים הן מאתים ושבעים שכך הוא החשבון של שלשה פעמי' תשעי' ושלש אמה ושליש שהן עשרה שלישין הרי מאתים ושמונים תצרפם עם החשבון של האמות שהן הכל ביחד ד' אלפים תתקצ''ג אבל עדיין צריך אתה לחלקם לתשעיות כדי שתדע אם האמות כולן מכוונות תו יש איזה חלקי תשעיות יותר כמו שיבוא:

צא מהן ארבעה תשועין לד' רוחות. תשועין היינו מחלקי תשעיות שצריך אתה לחלקן להשלישיות כולן כדי שנדע החשבון מכוון וכיצד בתחלה צריך אתה לחלק לכל השבעים אמה עם השיריים לשלישים ושבעים אמה לשלישים עושין מאתים ועשרה שלישים שכך הוא החשבון של שלשה פעמים שבעים ותצרף השיריים שהן שני שלישי אמה א''כ הם רי''ב שלישים ועכשיו צריך אתה לחשוב לפי חשבון הכפול באלו הרי''ב שהרי בכל אמה ואמה יש שיריים שני שלישים א''כ חשוב רי''ב פעמים רי''ב ותמצא מ''ד אלפים ותשעה מאות וארבעים וארבעה שלישים וזה פשוט וידוע ועכשיו תרצה לידע כמה אמות שלימות הן ואם יש עוד איזה דבר יותר מהאמות השלימות צריך אתה בתחלה ליקח חשבון תשעה מפני שבכל שליש ושליש יש שלשה תשעיות וג' שלישים שהן אמה שלימה יש בה ג' על ג' שהן תשעה תשעיות ועכשיו קח תשעה וחשוב לפי דרך חשבון החילוק הידוע בחכמת המספר ואמור כמה פעמים חלקי תשעה תמצא בסך המ''ד אלפים ותשעה מאות וארבעים וארבעה ותמצא ד' אלפים ותתקצ''ג אמות שלימות שהן כל אחד וא' תשעה תשעיות כמוזכר ועוד נוסף ז' חלקי תשעיות יותר מסך אלו השלימות צא וחשוב ותמצא כך. והיינו דקאמר צא מהן ארבעה תשועין לד' רוחות. שאע''פ שהיה יכול לחלוק הרפ''ה שלישים בעצמן לד' רוחות של השבעים שכך צריך לחלקן לפי שהן שבעים על שבעים וא''כ גם השיריים והן השלישים צריך אתה לחלקן ולסבבן בד' רוחות של השבעים וד' פעמים שבעים הן הן ר''פ מכל מקום צריך אתה לחלק הכל לשלישים ולחשוב כמה מהשלמים יש בכל שבעים ושיריים על שבעים ושיריים כדי שתמצא החשבון מכוון ומה שיש יותר מהשלימים והן השבעה תשעיות שאמרנו וא''כ אלו הצ''ג ושליש וז' תשעיות והן נקראין תשועין כלומר שנתחשבו לחלקי תשיעיות כאמור כשתחלק אותם לד' רוחות השבעים נשלם החשבון של שבעים ושיריים על שבעים ושיריים:

נשתייר שם תשעה עשר תלתולין חסר תשוע. השתא מסיים ומפרש כמה החשבון החסר דבר מועט של שבעים ושיריים על שבעים ושיריים במה שהוא פחות מסאתים על סאתים והן י''ט שלישים חסר תשוע שהרי אמרנו שחשבון שבעים ושיריים על שבעים ושיריים עולין ד' אלפים ותתקצ''ג שלימות ועוד שבע תשיעיות ובלתי השבע תשעיות היו פחותין שבעה מחמשה אלפים שהן סאתים על סאתים ושבעה הן כ''א שלישים. עכשיו תצרף השבע תשעיות עליהן ששה תשעיות הן שני שלישים ועוד חלק תשיעי וצא וחשוב שהחשבון מכוון שחסר מה' אלפים תשעה עשר שלישים חסר חלק תשיעי אחד:

כהדא דתני וכו'. והיינו דתנינן שיש כאן דבר קל בשבעים ושיריים על שבעים ושיריים במה שהוא פחות מסאתים על סאתים ולא יכלו חכמים לעמוד עליו ולהשלים לאלו הי''ט שלישים חסר תשוע עד שיחלק להד' רוחות שהן דבר מועט ביותר:

קַרְפֵּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִידַּת סְאָתַיִם אֵינוֹ מוּתָּר לְטַלְטֵל בּוֹ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. הָיוּ שְׁנַיִם. בָּזֶּה בֵית סְאָה וּבָזֶּה בֵית סְאָה חָסֵר אַרְבַּע אָמּוֹת. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְטַלְטְלִין בִּשְׁנֵי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְטַלְטְלִין בַּשֵּׁנִי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מוֹדֶה רִבִּי לָא שֶׁאִם הָיוּ שְׁלשָׁה. בָּזֶּה בֵית סְאָה וּבָזֶּה בֵית סְאָה וּבָזֶּה בֵית סְאָה. מוֹדִין שֶׁמְטַלְטְלִין בַּשֵּׁנִי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן.

Traduction

Dans un parc ayant une contenance équivalent à 2 saas (paraissant dépasser cette mesure), il n’est pas permis de transporter au-delà de 4 coudées; si 2 parcs se touchent, dont l’un a une contenance d’un saa et l’autre est d’un saa moins 4 coudées (soit, en total, moins de 2 saas), R. Zeira au nom de R. Yohanan permet de transporter dans le second espace, comme complément du premier; R. Ila au nom de R. Yohanan le défend (de crainte d’extension à un 3e parc). R. Zeira dit: R. Ila reconnaît (quoiqu’il parle de 2 parcs voisins) qu’en présence de 3 parcs ayant chacun un saa de contenance, il est permis de transporter de l’un à l’autre.

Pnei Moshe non traduit

קרפף שיש בו מידת סאתים וכו'. אם לא הוקף לדירה והאי אזלא כר' יהודה בן בבא דמתני' דבעי מוקף לדירה אפי' אין בו אלא בית סאתים והלכך אין מטלטלין בו אלא בד' אמות:

היו שנים בזה בית סאה כו'. וכגון שנפרצו זה לתוך זה:

מטלטלין בשני תשלומין לראשון. כלומר דמכיון שנפרצו זה לתוך זה הוי כקרפף אחד שאין בו בית סאתים שהרי השני בית סאה חסר אמה אחת ואפי' הוא משלים לראשון אין כאן שיעור בית סאתים הלכך מותר לטלטל מזה לזה בכולו ור' אילא בשם ר' יוחנן קאמר אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון דהואיל וכל אחד ואחד בפ''ע הוא אע''פ שנפרצו זה לתוך זה לא אמרינן דליהוי השני משלים לראשון ולטלטל מזה לזה וחסר אמה אחת לרבותא אליבא דרבי אילא בשם רבי יוחנן נקט שאפי' אם תצרף אותם להיות שניהן כאחד אין כאן שיעור בית סאתים מ''מ מכיון שבתחלה הוקף כל אחד בפני עצמו אין זה משלים לזה להיות מותר לטלטל מזה לזה:

מודה רבי לא שאם היו שלשה בזה בית סאה וכו'. כלומר דאע''ג דבשנים זה אצל זה פליג ר' אילא מ''מ אשכחן גוונא שאפי' בשלשה מותר לטלטל מזה לזה עד תשלום השיעור בית סאתים וכגון שהיו שנים זה אצל זה והשלישי עומד כנגד שניהן כחצובה זו שיש לה ג' רגלים ופתוח הוא לשניהן נמצא השלישי הוא לכל אחד כשני להשלים השיעור בית סאתים ומותר לטלטל מהראשון שבצד זה להשני שהוא אצלו וכנגדו והוא שלישי בחשבון וכן מן זה שבצד זה להשלישי ולפי שהוא לכל אחד מהצדדים כשני משלים לראשון נקרא שני תשלומין לראשון:

קַרְפֵּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַד בֵית סְאָתַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לַתִּיר עַל יְדֵי שְׁייָרָה וְזָרַק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. חַייָב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָעֵי. (לֹא לִכְשֶׁתַּתִּירֶנּוּ) [לִכְשֶׁתִּירְצוּ] שְׁייָרָה. לֶאֱסוֹר אָסוּר. הָא חַייָב חַטָּאת אֵין כָּאן. מֵעַתָּה מָבוֹי שֶׁקּוֹרָתוֹ לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים. הוֹאִיל וְהוּא כָשֵׁר עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה מִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה וְזָרַק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. וְחַייָב. מָבוֹי שֶׁנִּפְרָץ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. הוֹאִיל וּפִירְצַת הַמָּבוֹי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה מִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה וְזָרַק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. חַייָב.

Traduction

Le parc dont parle la Mishna pourra avoir jusqu’à 2 saas. R. Abahou ajoute: puisqu’en cas d’excédant, on rend le transport permis (comme dans un bien privé), on serait coupable d’y jeter un objet de la voie publique. Mais, demanda R. Samuel b. R. Isaac, on comprend cet interdit en principe, s’il y a un léger excédant (constituant la privauté du bien); mais y a-t-il assez de gravité pour que la transgression entraîne un sacrifice de péché En outre, s'il en est ainsi, au cas où la poutre de traverse au-dessus d’une ruelle se trouve sise à plus de 20 coudées de hauteur, devrait-on être coupable si l’on y jette un objet de la rue, par suite de la possibilité de réduire la ruelle en bien privé, en abaissant un peu la poutre? De même, on ne saurait admettre la culpabilité, si l’on a jeté un objet dans une ruelle dont la brèche a plus de 10 coudées, sous le prétexte que R. Juda admet qu’elle peut avoir jusqu’à 13 coudées.

Pnei Moshe non traduit

הואיל והוא ראוי להתיר על ידי שיירא. כלומר הואיל והוא נעשה רה''י בשיירא שהתירו בה כדתנן בפ''ק גבי שיירא שחנתה בבקעה הלכך יש לו דין רה''י גמור והזורק מר''ה לתוכו חייב:

בעי. הקשה על זה לכשייתרצו שיירא. כלומר והאיך אתה משוה אותו רה''י משום הואיל ומותר בשיירא הרי אין כאן שיירא ולכשיתרצו לעשות כאן שיירא אז הוא דהוי כרה''י:

לאסור אסור וכו'. כלומר אלא לאו מילתא היא דלאסור לזרוק ולהוציא מר''ה לתוכו הוא דאסור מדרבנן הא חיוב חטאת אין כאן כדמסיים ואזיל:

מעתה מבוי וכו'. ול''ג כאן משלש עשרה ואגב שיטפא דלקמיה היא כלומר דלדידך תאמר גם במבוי שקורתו למעלה מכ' שהוא כשר לדעתיה דר' יהודה בריש מכלתין שאם זרק מר''ה לתוכו שהוא חייב בתמיה דלא אמר ר' יהודה אלא שלמעלה מכ' נמי כשר והרי הוא כשאר מבוי שתיקונו בקורה והזורק מר''ה לתוכו פטור כדאמרינן בפ''ק וכן במבוי שנפרץ דלדעתיה דר' יהודה פירצה יותר מעשר כשר עד שיהא נפרץ משלש עשרה כדאמרינן לעיל בהלכה ב' אליבא דר' יהודה ואם זרק מר''ה לתוכו חייב בתמיה אלא דהא ליתא:

חָצֵר שֶׁהִיא פְתוּחָה לְקַרָפֵּף. מְטַלְטְלִין מִן הֶחָצֵר לְקַרָפֵּף. אֲבָל לֹא מִן הַקַּרְפֵּף לֶחָצֵר. רִבִּי יוּדָן עַנְתוֹדְרַיָּא שָׁאַל. מָהוּ לְטַלְטֵל מִקַּרְפֵּף לְקַרְפֵּף דָּרָךְ חָצֵר.

Traduction

–Lorsqu’une cour est ouverte (rompue) sur un parc, on peut porter de la cour au parc, non à l’inverse. R. Juda d’Antodrya (Antarudya? ) demande s’il est permis de porter d’un parc à un autre, en passant par une cour commune? (question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

חצר שהיא פתוחה לקרפף וכו'. כגון שהקרפף נפרץ במילואו לחצר ונשתיירו גיפופי בחצר מכאן ומכאן:

מהו לטלטל מקרפף לקרפף דרך חצר. שהחצר היא באמצע בין ב' קרפיפים:

Eirouvine

Daf 17b

משנה: 17b רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אַחַת מִכָּל אֵילּוּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם.

Traduction

R. Juda dit: Si même il n’y a qu’une citerne, ou un puits, ou une grotte, il est permis d’y transporter. R. aqiba permet le transport, même s’il n’y a aucune de ces derniers objets, à condition que ce soit un espace carré de 70 coudées et une fraction.

Pnei Moshe non traduit

אלא בור וכו'. כלומר אחד מהן כבית דירה חשיבא:

ר''ע אומר אפי' אין בה וכו'. ולא הוקף לדירה שרי עד בית סאתים אבל בהוקף לדירה אפילו טובא נמי שרי ות''ק דאמרו לו במתני' דלעיל נמי כוותיה ס''ל בהוקף לדירה אלא בשלא הוקף לדירה דת''ק שרי בית סאתים ור''ע לא שרי אלא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים ואיכא בינייהו דבר מועט מה ששבעים ושיריים וכו' פחות הוא מבית סאתים והלכה כת''ק בהא דעד בית סאתים שרי בשלא הוקף לדירה דמחצר המשכן ילפינן כדמפרשינן בגמ':

משנה: רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר הָיָה אוֹרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִילוּ אַמָּה אַחַת אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר אֲפִילוּ אוֹרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרוֹחְבָּהּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָה:

Traduction

R. Eliézer dit: si l’étendue est plus longue que large, n’y eut-il qu’une différence d’une coudée, le transport est interdit. R. Yossé le permet, si même la longueur dépasse 2 fois la largeur.

Pnei Moshe non traduit

ר''א אומר אם היה אורכה וכו'. דס''ל דדוקא במרובע הוא דשרו רבנן בית סאתים בשלא הוקף לדירה ור' יוסי ס''ל אפילו אורכה כשנים ברחבה שרי כשהיא בשיעור בית סאתים על בית סאתים ולא בעינן מרובעת ארכה כרחבה דוקא והלכה כר' יוסי. אבל אם היה ארכה יתר על שנים כרחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בה אלא בד' אמות דבית סאתים שלא הוקף לדירה שמותר לטלטל בכולו מחצר המשכן ילפינן ולא היה אלא ארכו כשנים ברחבו:

משנה: אָמַר רִבִּי אִלְעַאי שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִילוּ הִיא כְבֵית כּוֹר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּמִלְּהוֹצִיא לוֹ אֲבָל לָהֶן מּוּתָּר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיוֹצְאִין בְּעַקְרְבָנִין בַּפֶּסַח וְחִיזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִיקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר וְלֹא מָצָאתִי:

Traduction

R. Elaï dit avoir entendu formuler par R. Eliézer l’avis qu’il pourra y avoir une étendue telle, qu’elle contienne l’équivalent d’un cour de semences. Je lui ai entendu dire aussi: si l’un des habitants d’une cour commune a oublié d’y poser le symbole de réunion par l’eruv, il lui est interdit de rien porter de là dans sa maison, ni d’en sortir nul objet, mais ce sera permis aux habitants. Je lui ai encore entendu dire: à Pâques, il est permis de remplir le devoir de manger une plante amère en employant de la scolopendre, (53)''V.. (Sheviit 7, 2). Maïmonide rapproche du terme hébreu 'aqrab l'homonyme arabe, dont le sens habituel est '''' scorpion '''' et qui désigne ici une plante médicale, ou la scolopendre. C'est ce que dit formellement Ibn-Beithar (aux termes d'un très grand vieux ms. Arabe de la B.N., dépourvu des points diacritiques, que M. Fagnan a bien voulu consulter pour nous). V.. trad. Sontheimer, 2, 202, qui le rend par: Asplenium Ceterach.''. Cependant, je me suis enquis à ce sujet auprès de tous ses disciples pour que l’un d’eux confirmât cet avis, et je n’ai trouvé personne.

Pnei Moshe non traduit

מתני' א''ר אילעאי שמעתי מר''א. בגינה וקרפף דלעיל אפי' היא כבית כור:

וכן שמעתי ממני אנשי חצר וכו'. וביטל רשות חצרו להן וקסבר המבטל רשות חצרו רשות ביתו נמי ביטל והרי הוא כאורח אצלם והלכך להם מותר אף רשות ביתו אבל לו אסור להכניס ולהוציא מביתו ואע''ג דהוי כאורח לגבייהו מפרש בגמרא הכא דמשום קנס הוא:

בעקרבנין בפסח. משום מרור והוא סיב עבה הגדל סביב הדקל ונכרך ועולה ובו טעם מרור:

ובקשתי לי חבר. אם שמע איזה מהן לג' דברים הללו ולא מצאתי ואין הלכה בכל אלו ג' דברים דגבי גינה וקרפף שלא הוקף לדירה לא שרי טפי מבית סאתים ובאנשי חצר אסור ביתו אף להם וערקבנין לאו מרור הוא ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:

הלכה: פיס'. אָמַר רִבִּי אִלְעַאי שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בְּמִתְלַקֶּטֶת סְאָתַיִם מִבֵּית כּוֹר הִיא מַתְנִיתָא.

Traduction

Selon R. Abahou au nom de R. Eliézer, la discussion de la Mishna a lieu pour une étendue de 2 saas équivalent à la contenance d’un cour (en ce cas, R. Eliézer permet aussi le transport dans le parc).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' אבהו בשם ר' אלעזר במתלקטת סאתים מבית כור הוא מתניתא. כלומר דלאו בית כור ממש התיר אלא במתלקט מקום בית סאתים מתוך בית כור שהיה הבית כור כמדרון ומתלקט מתוכה כשיעור בית סאתים בפ''ע מקום מישור:

הלכה: פיס'. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר כול'. תַּנֵּי. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הָיָה אָרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִילוּ אַמָּה אַחַת אֵין מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ. וְהָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹנָתָן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אָרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָה׃ הָדָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָתָן. וְהָא תַנֵּי. כִּלְאַיִם בְּרוֹבַה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אָרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ.

Traduction

Dans notre Mishna, R. Eliézer dit: ''Si la longueur dépasse la largeur, fût-ce d’une coudée, on ne peut rien emporter de là''. Cette opinion de R. Eliézer prouve qu’il n’adopte pas l’avis émis plus haut par R. Yonathan (que l’on déduit la mesure adoptée pour le parc, de celle qui est usitée pour la cour du tabernacle). ''R. Yossé permet le transport, est-il dit, si même la longueur dépasse 2 fois la largeur''. Cette opinion confirme ce qu’a dit R. Yonathan (et le carré n’est pas exigible). On a enseigné en effet: au sujet d’un carré ayant 10 coudées _ en tous sens, R. Yossé dit que la longueur pourra avoir le double de la largeur, sans préjudice d’autorisation.

Pnei Moshe non traduit

פיסקא ר' אליעזר אומר וכו'. תני ר''א אומר וכו' והדא פליגא על דר' יונתן. כלומר למאי דס''ל לר''א א''כ פליג הוא על הא דרבי יונתן דקאמר לעיל מחצר המשכן למדו:

ור' יוסי וכו' הדא מסייעא לר' יונתן. דחצר המשכן ארכו כשנים ברחבו:

והא תני. בניחותא תניא בכלאים נמי הכי ותוספתא היא בכלאים פ''ב כמה היא מידת בית רובע שאמרו בכלאים עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעת ר' יוסי אומר אפילו ארכה כשנים ברחבה:

הלכה: מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף. כָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבֵית דִּירָה עֲבִיד לָהּ רִבִּי יוּדָה.

Traduction

Est-ce que l’avis exprimé ici par R. Juda (au sujet de l’emplacement d’un parc) contredit ce qu’il dit ailleurs (52)Ci-dessus, (1, 4), et (Betsa 4, 2). qu’un parc, considéré comme tel, devra être situé près d’une ville? -Non, dit R. Mena; car la présence d’un puits, ou d’une citerne, exigible ici, tient lieu de maison d’habitation.

Pnei Moshe non traduit

מחלפא שיטתיה דר' יהודה. על הא דקאמר ר' יהודה במתני' אפילו אין בה אלא בור וכו' קאי דקס''ד דר' יהודה פליג נמי אסמוכה לעיר דמתיר ר' יהודה בן בבא וקאמר איהו דבור או שיח וכו' מתירין את הגינה והקרפף אבל לא סמוך לעיר והא תמן לקמן בפ''ד דביצה קאמר איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר והכא הוא אמר הכין בתמיה:

כבית דירה עביד לה ר' יהודה. לא דפליג על סמוך לעיר אלא למאי דקאמר ר' יהודה בן בבא ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה עלה הוא דקאמר בור ושיח וכו' נמי סגי דעביד לה כבית דירה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source